פורסם לראשונה ב: הרצאה בכנס זכויות האדם בלידה (נפתח בכרטיסייה חדשה).
בוקר טוב. אני מאוד מתרגשת היום, ומקווה שזה לא יורגש יותר מדי, להיות בפתיח פה ולשבת מול הקהל המאוד מאוד מכובד הזה. בשבילי זה יום חג. אני באמת מרגישה שאנחנו שנים מדברים על זכויות היולדת והילוד, והיום אולי נתחיל לעשות עם זה משהו.
ההרצאה שלי היום היא בנושא של מה שהאישה צריכה. חשבתי על מה הבסיס של הזכויות, ולפי דעתי הבסיס של הזכויות זה הצרכים. אז החלטתי להתחיל מהבסיס של הבסיס, במשהו מאוד משותף, אני חושבת, לכל הנשים, לכל היולדות בכל העולם.
ההרצאה הזאת נבנתה ביחד עם שתי שותפות. היו שלוש מיילדות בלידה הזאת. אני רוצה להזמין את רותי ביטון [?], מיילדת מבית החולים בנהריה, שהחזיקה את ידיי ועזרה לי לאורך כל הדרך. ואני רוצה גם לציין שרוב התמונות, הצילומים המדהימים בתוך המצגת הזאת, הם של ליהי עמיצור. רותי ואני נציג את זה ביחד.
אנחנו החלטנו שהדבר הראשון שאנחנו צריכות לעשות, לפני שנדבר על מה האישה צריכה כדי ללדת, זה לשאול אנשים מה הן צריכות כדי ללדת. אז יצאתי בקריאה בפייסבוק שלי: מה אישה צריכה כדי ללדת? קיבלתי המון המון תגובות. ורותי הלכה לשכונה שלה, ולחדר הלידה ולמחלקות בנהריה, ושאלה אנשים: מה את צריכה כדי ללדת? מה היית צריכה כדי ללדת?
וזה המקום שבו אני מבקשת מכולנו היום להתחבר: למקום שבו ילדתי. מה הייתי צריכה כדי ללדת? ומה אישה צריכה כדי ללדת?
[בסרטון בהרצאה, התשובות שקיבלנו. ביניהן: מיילדת [?] נחמדה, חכמה, עם ידיים חמות, שלא בודקת הרבה.]
אישה מוסרת את עצמה לחיים שגדלים בתוכה. היא משתתפת בנס הבריאה. כמה אומץ וגבורה נדרשים כדי להביא תינוק לעולם.
אז מה אישה צריכה? לסמוך על עצמה ועל תהליך הלידה. לקבל את הכאב. לדעת שיש מי שנותן יד כשהיא מרגישה לבד. להאמין שאפשר לצמוח מתוך קושי. לדעת שהתינוק שלה יתקבל לעולם בכבוד, ברגישות ובאהבה.
יולדת יקרה, כל מה שצריך כדי ללדת יש בך. אנו, המיילדות, נמצאות לצידך, מאמינות ביכולת שלך ויודעות שזה בהישג ידך. את יכולה. אנחנו נביא ביטחון, ידע והתחשבות. את תביאי את עצמך ואת הילד שלך לעולם.
אין דרך אחת נכונה ללדת. לכל אישה יש את הצרכים האישיים והמיוחדים שלה. אבל מה הם הצרכים הבסיסיים של כל אישה בלידה? מה הם התנאים שתומכים בלידות בריאות?
ביטחון
דבר ראשון: ביטחון. אישה צריכה ביטחון. מה שנותן ביטחון הוא קודם כל מרחב פיזי שמתאים: מקום עם מים זורמים ומצעים נקיים, מקום שמאפשר פרטיות ואינטימיות, מקום בו היולדת מרגישה מוגנת ולא מאוימת. מיילדת שמאמינה בעצמה, ביולדות ובתינוקות. מטפלים בעלי ידע וניסיון, שמשרים אווירה של אמון ויושר, שיודעים לזהות [?] מצבים חריגים ושיש בידם אמצעים לאבחן ולטפל.
חופש
כדי ללדת, אישה צריכה חופש. חופש תנועה. חופש לבכות, להתרגש, לצעוק, לצחוק, להתנגד, להתלונן ולשתוק, אם זה מה שבא לה לעשות. אישה צריכה חופש לאכול ולשתות כשהיא רעבה וצמאה. אישה צריכה את החופש להתרחץ כשהיא צריכה, לקום מהמיטה וללכת למקלחת. אישה צריכה גם את החופש לישון כשהיא עייפה.
כדי ללדת, אישה גם צריכה חופש מכמה דברים: חופש מהפרעות, חופש ממגבלות של זמן, מלחצים חיצוניים, הפחדות, איומים ועימותים. הלידה אינה זמן בו האישה צריכה להילחם.
הלידה היא תהליך לא רצוני, ובהיותה כזאת לא ניתן לעזור לה, ובעיקר לא להפריע. אנחנו רק מתחילים להבין את התזמורת ההורמונלית של ההריון והלידה, וההבנה הזאת מהווה בסיס להבנת החשיבות שלא להפריע לתהליך הפיזיולוגי של ההריון והלידה.
כבוד
כדי ללדת, אישה צריכה שיכבדו אותה. שיכבדו את הגבולות של הגוף שלה. שיכבדו את הרגשות שלה. שיכבדו את הבקשות שלה, את העמדות שלה ואת השונות שלה. שיכבדו את הצורך הבסיסי של הרך הנולד [?] להיות עם אמא שלו. שיכבדו את הזכויות שלה לאוטונומיה, לקבלת מידע, להסכמה, וביחד עם הסכמה גם לסירוב, ולשיתוף מלא בקבלת החלטות.
אם אישה בלידה אינה מודעת לאפשרויות שלה, אז אין בידה אפשרויות. כל יולדת חופשית לעשות בחירות הקשורות להריון וללידה שלה, גם כאשר מטפליה [?] חולקים על דעתה.
פרטיות
כדי ללדת, אישה צריכה פרטיות. הקווים המקבילים [?] בין תינוי אהבים לבין לידה ברורים, לא רק מההיבט של תשוקה ואהבה, אלא גם מפני שאנחנו זקוקים לאותם תנאים בסיסיים לשניהם: פרטיות וביטחון. משמעותה של פרטיות אינה להיות לבד. פרטיות משמעותה להיות ללא הפרעה, להיות מוגנת ובטוחה בזמן הלידה.
זמן
ללוות לידה דומה לגידול ורדים. אתה נדהם מוורדים שנפתחים בנשיקת השמש הראשונה, אבל לא היית מעלה בדעתך לפתוח בכוח את העלים שטרם נפתחו, על מנת שיפרחו לפי לוח הזמנים שלך.
היא נושמת עמוק אל תוך הצירים, ו[?] מנהלת את העניינים מסביב. היא יודעת בדיוק מה היא צריכה: “אני צריכה שתלחשי לי באוזן שאני יכולה ויודעת ללדת. בכל ציר תזכירי לי. תזכירי שזה פשוט. תזכירי לי להרפות.” במשך שעות אני לוחשת כישופים באוזניה, והיא מחליפה תנוחות, נושמת, נושפת, מרפה את עצמה. בזמנה.
זמן הולך יחד עם סבלנות. סבלנות לתת ליולדת לקלוט, להתרגל, להתחבר, להירגע, לנשום, להבין, להחליט, להיפתח, ולאט לאט להפוך לאמא.
אור עמום. מה עוד נדרש? סבלנות, או בעצם התחושה שעלינו להאט [?], ובכוונה [?] להיכנס לקצב של אחר. קצב חיים, קצב שאליו האם מחוברת, הקצב של התינוק.
תמיכה
אישה בלידה צריכה תמיכה. תמיכה לגוף שלה, תמיכה לנפש ולרוח, תמיכה לצרכים של התינוק שלה, ותמיכה למלווים שלה ולמטפלים שלה. מחקרים מראים שנשים שמקבלות תמיכה רציפה בלידה מרוצות יותר מחוויית הלידה שלהן, עוברות פחות ניתוחים קיסריים, וזקוקות פחות לפיטוצין [?].
יחס
אישה בלידה צריכה יחס. היא צריכה שיקשיבו לה. היא צריכה שידברו איתה בגובה העיניים. היא צריכה תשומת לב, והיא צריכה עידוד. הזיכרונות החזקים ביותר של נשים בנוגע ללידות שלהן, לחיוב ולשלילה, מתמקדים באופן שבו המטפלים התייחסו אליהן.
אמונה
אישה בלידה צריכה אמונה. אמונה בעצמה, אמונה בתהליך, אמונה בתומכים שלה ואמונה במטפלים שלה. כפי שלב האישה יודע לפעום, הריאות יודעות לשאוף אוויר וידיה יודעות להתרחק מאש, כך היא יודעת מתי ואיך ללדת.
אהבה
אישה בלידה צריכה אהבה. אהבה שמתבטאת במבט, במגע ובמילה.
את מיילדת. את עוזרת בלידה. עשי טוב, ללא יומרה ויוהרה. עסקי במתרחש, ולא במה שאת חושבת שצריך להתרחש. ואם עלייך להוביל, הובילי כך שהאם נעזרת, אך עדיין חופשייה ושולטת. וכשייוולד התינוק, תאמר האם, ובצדק: עשינו זאת בעצמנו.
הלידה היא לא רק אירוע בו מתחילים חיי התינוק. הלידה היא גם תחילתה של אם. אם חזקה, מסוגלת ורווה [?]. אמא שסומכת על עצמה ומכירה בכוחה. זכותה של כל אישה לחוות לידה בסביבה בטוחה ונעימה, וזכותו של כל תינוק להיות ביחד עם אמו מרגע היוולדו, ללא הגבלה.
עור לעור
הקשר בין התינוק לאמא שלו הוא קשר כל כך בסיסי, כל כך מרכזי, יש אומרים המשמעותי ביותר. לא האפידורל, לא הסקאלפ אלקטרוד, לא הניתוח הקיסרי: המקום הפשוט הזה, אחרי הלידה, כשהתינוק יוצא ושמים אותו על החזה של אמא שלו, סקין טו סקין, עור אל עור. ובמקום הפשוט הזה אנחנו מועדים. אנחנו מפרידים את התינוקות מהאמהות שלהם. אני חושבת שזה מקום שאנחנו יכולות להתחיל בו, שם, במקום הזה, לעשות שינוי.
ביראת כבוד ניתנה לנו הזכות להיות באירוע הקדוש הזה. אנו מוזמנות אל המקומות האישיים ביותר של האישה. היא מניחה בידינו את היקר לה מכול: חייה וחיי תינוקה. בכל רגע של כל לידה עלינו להיות ראויות.
תודה.
